יש לי חברה, בחורה חכמה ומוכשרת, שהחליטה שהתשוקה האמיתית שלה היא לכתוב על אופנה. בהתחלה קינאתי בה והרמתי (בסתר) את האף - יש לי איזו הפרעת אישיות קלה שגורמת לפיית הקנאה הירוקה להרים את ראשה בכל פעם שאני רואה מישהו שעושה משהו שלדעתי, גם אני יכולה לעשות ובהצלחה בלתי מבוטלת.
אחרי כמה חודשים הבנתי שהבחורה אכן (כמו שכבר אמרתי) מוכשרת ובעלת עניין וידע בלתי מבוטלים בתחום - הרבה יותר ממני. יותר מזה: בזכותה הבנתי שאני סתם נהנית לכתוב, בעוד היא באמת בעלת תשוקה לעסוק באופנה. צימקתי את האגו הנפוח שלי, הנחתי אותו בצד ומאז אני מפרגנת לה בלב שלם ומלא בהערכה כנה.
היא הצליחה לפלס את דרכה והתחילה לכתוב באחד המדורים בתקשורת הישראלית, ממנו עברה לאחר. בשתי המשרות היא הועסקה כפרילאנסרית שמקבלת תשלום לפי כתבה.
כבר הרבה זמן אני שומעת ממנה שבקושי לוקחים ממנה אייטמים. אני יודעת שמאוד מפרגנים לה, גם קראתי את הכתבות שלה והן באמת מעניינות ומאירות עיניים, אבל היא סיפרה לי שה"ביג בוס" החליט שהמדור צריך להיות מעין "ירחון נשים" לעקרות הבית (כן כן) וכנראה שבמסגרת כזו אין מקום לכתבות אופנה רציניות.
פגשתי אותה לא מזמן ויחד דסקסנו את מצבה הדי עגום של עיתונות האופנה בארץ. פאשן פורוורד למשל, שתליתי בו תקוות גדולות, הפך לביצה דביקה של תוכן שיווקי. כמעט כל כתבה שם היא שת"פ שמנסה למכור לך משהו, התוכן הפך לרדוד מאוד וכותבות מוצלחות שהיו שם - כמו נילי לנדסמן ושירה ברויאר הנהדרת - עזבו.
גם מז'ורנל של מעריב ציפיתי ללא מעט - אבל כל הבאזז שהיה סביבו הפך למוסף שהולך ומצטמצם בהיקפו (ארבעה עמודים לפעמים!). וואלה אופנה, שהוא לא רע בכלל, משלם משכורות רעב לרוב המועסקים בו (שרובם - ואולי כולם, אני לא יודעת - הם פרילאנסרים) ושמעתי שחוץ מסוללת קבועים קטנה, כתבים מתחלפים שם במהירות האור.
את "זמנים מודרניים" הפסקתי לקרוא לפני שנה-ככה, כי מצאתי פחות ופחות כתבות שדיברו אליי. ב"גלריה" של הארץ ובמדור האופנה של XNET לא ראיתי נסיגה, אבל אני לא יודעת איך המשכורות שמקבלים הכתבים. יכול להיות שגם שם התנאים קשים. במגזינים חודשיים (את, לאשה, קוסמו) אין לי מושג מה קורה, כי אני לא חובבת גדולה של הז'אנר.
בכל מקרה, התחושה שקיבלתי ממנה היא שמדובר בתחום שכמעט בלתי אפשרי להשתלב בו, מצומצם מאוד בהיקפו וטובע ב"הנחתות" מלמעלה ובתוכן שיווקי. וזה מוזר, כי אני באמת חושבת שבשנים האחרונות הביקוש לתכנים איכותיים בנושא אופנה רק עולה (ואין דבר שמצביע על זה יותר משגשוג הבלוגים בעניין).
נראה לי שאחת הסיבות שהתחום לא מצליח להתרומם הוא היעדר הקביעות. באופן טבעי, קוראים (וגם מקורות) מתייחסים ברצינות רבה יותר לכתב בעל ותק - בכל תחום, בין אם מדובר בכתבי משטרה, משפט, ספורט או מבקרי מסעדות. במצב הנוכחי הרבה כתבים בעלי המון רצון לא מספיקים לטוות רשת מקורות ענפה, להתבסס בתחומם ולצבור רזומה. כשאני חושבת על זה לעומק, הבעיה קיימת בכלל בתקשורת בארץ, שמזלזלת באופן מזעזע בעובדיה. בסיקור האופנה, שעדיין נמצא בחיתוליו באופן יחסי לעולם, הבעיה אולי מורגשת קצת יותר.