חפש בבלוג זה

יום שני, 20 באוקטובר 2014

pointless

לפעמים,

כשאני הולכת לשיעור בחד"כ והמדריכה מאחרת באופן דרמטי, מתנוצצת בי התקווה שאולי היא לא תגיע. נכון, זה בזבוז זמן מעצבן ואלו קלוריות שהיו צריכות להישרף ונותרו בעינן, אבל איכשהו ברור לי שבעצם ההגעה לחדר הכושר יש משהו מרזה. 


אני מרגישה זקנה כש:

  • אני נוסעת לבקר חברה שלא ראיתי המון זמן ומוצאת אותה שקועה בתמונות ישנות של עצמה בפייסבוק, ממלמלת לעצמה: "תראי איזו חתיכה הייתי פעם".
  • חבר שלי מספר לי על איזו להקה חדשה שהוא שמע ומתאר אותה כ"חבורה של ילדים בני 20 וקצת שנשמעים כמו זפלין". בואנה, גם אני בת 20 וקצת! (5 זה קצת, לא?).
  • אני רואה את ה"ילדים" הנ"ל בהופעה ומגלה לזוועתי שהגיעו לראות אותם חבורת בנות פחות או יותר בגיל של אחותי. 
  • אגב אחותי - אז כשאחותי (הצעירה ממני בעשור) אומרת משפטים בוגרים להפתיע, כמו: "הגעתי למסקנה שחלב שיבולת שועל לא מתאים לקפה, כי הוא לא מספיק בסיסי".

פערי מידע:

ל' ואני משוחחות בשלהי איזה יום במשרד. ל', שהיא מתכנתת וגם עלתה לא מזמן ממוסקבה, מספרת לי על הטיול שלה ברומניה ובייחוד על הנוסעים בטיסה חזרה: "היו שם כמה גברים רוסים ממש לא מלהיבים, עם כרס וקרחת, אבל המון מטיילים ישראלים חתיכים עם תלתלים וסנדלים!". 

בניסיון לצנן את התלהבותה מהזכר הישראלי המצוי אני מספרת לה איך מזהים ישראלים בחו"ל: "לאבא יש תמיד מפרצים עמוקים וכרס קטנה. הוא הולך בנחישות בראש, כשהמשפחה משתרכת הרחק אחריו, כדי להוכיח שהוא לא פראייר ויכול לכבוש את כל היעדים".

ל': "זה נשמע כמו גברים רוסים".

אני: "גם ישראלים. תני לחתיכים המתולתלים שלך כמה שנים והם יגיעו לשם. והאמא תמיד עייפה, בעלת שיער דהוי ומתולתל צבוע לאדום".

ל' (אחרי שסיימה להתפלא למה דווקא אדום): "טוב, זה ברור. היא עייפה כי הוא משאיר אותה לבד עם הילדים". 

ושוב ל', אחרי שהקדישה עוד קצת מחשבה לעניין: "הוא צריך לעזור לה יותר". 

8 תגובות:

yaelkei אמר/ה...

א. עשרים וחמש זה קצת.
ב. אחותך צודקת. חלב שיבולת שועל לא מתאים לקפה, אבל לא בגלל שהוא לא מספיק בסיסי. זה בגלל שחלב שיבולת שועל הוא מן השטן.

marjorie morningstar אמר/ה...

אני דווקא מחבבת אותו (לא בקפה), אבל מודעת לכך שמדובר בסטיה קולינרית.

nona אמר/ה...

אני אוהבת את התובנות של השיחה

Unknown אמר/ה...

לאחרונה הרגשתי זקנה המון פעמים, נראה לי שאני בעיצומו של משבר רבע החיים.

ובהמשך לשיחתכן- הוא באמת צריך לעזור לה יותר!

marjorie morningstar אמר/ה...

אין ספק. ל' היא גאון עם תובנות סטואיות על החיים :)

אנונימי אמר/ה...

הציפיה הזאת לאי ההגעה של המדריך/מאמן מזכירה לי את בית הספר. כאילו שעוד רגע תיכנס פקידת הקבלה, תודיע שהיום אין שיעור ותיתן לנו כדור (פררו רושה כזה ותשלח אותנו הביתה). משום מה זה לא עובד ככה. נראה לך שיסתכלו עלי מוזר אם אגיע עם כדורים משלי לאימון (של פררו רושה כמובן)?

marjorie morningstar אמר/ה...

לא הבנתי את מה זה מזכיר לי, עכשיו הפלת לי את האסימון. זו ממש התחושה שיש כשהמורה מאחרת (אחרי רבע שעה אפשר ללכת וזו לא הברזה!)

Very Big Glasses אמר/ה...

גם אני מרגישה ככה בחדר כושר. הלוואי והייתי אוהבת להתאמן:/

25 זה ממש קצת. באמת.
אבל לחבר שלי אמרתי שהוא חיי כבר יותר מרבע מאה (26).

ל' נשמעת חמודה.זה בטוח יעבור לה.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...