יום שבת, 22 ביולי 2017

so long everybody - שיר לסוף השבוע

לאחרונה אני מאוד בענייני מסיבות סיום. בעבר לא הייתי מוצלחת במיוחד בפרידות, אבל השנה למדתי על חשיבותן.

כנראה שזו הסיבה שהסופ"ש הכי התאים לי לשמוע את אלמה מאטר (של אליס קופר, לא של מוריסי). הוא בא לי בטוב עד כדי כך, שמתחשק לי להכין למישהו מצגת סוף שנה רק כדי להכניס אליה את השיר. 

אלמה מאטר זה ביטוי שאני נורא אוהבת. השימוש בו מרגיש לי אריסטוקרטי, מריח מכסף ישן ומדשאות רחבות. כשאני מגדירה את אוניברסיטת תל אביב כאלמה מאטר (וזו אכן הייתה, למרבה הפדיחה, הסיסמא שלי לאתרים האוניברסיטאיים), בניין נפתלי הופך בדמיוני לעטוי קיסוס ולבנים אדומות. 

אגב, לא הלכתי לטקס הסיום של האלמה מאטר שלי, כי הלכתי במקום להופעה של אליס קופר. 


אין תגובות:

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...