חפש בבלוג זה

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

אני, גיבורת-על

אתחיל מהבוטום-ליין: הצלחתי לשלוט בסאונד בכוח המחשבה.

עכשיו לפרטים הקטנים:
כסטודנטית לפסיכולוגיה מן השורה אני מחויבת להשתתף באינספור ניסויים (15 שעות קרדיט, אם לדייק) לטובת המדע ונפש האדם בכלל, והפקולטה לפסיכולוגיה בתל אביב בפרט.

בתחילה זה נשמע לי קצת פישי - ישר חשבתי על "אש זרה" של סטיבן קינג (קיצור תולדות הספר למי שלא קרא: מסע בריחה פרנואידי ומוטרף של אב ובתו מרשות ביון עלומת שם, בעקבות ניסוי בסמי הזיה), אבל המטלה התבררה כמשמימה למדי ונטולת סיכונים מרגשים - פה מילוי שאלונים על יחסיי עם בני המשפחה, שם זיהוי מילים מתחלפות בקצב הולך וגובר וכו'.

אתמול, בפעם הראשונה, השתתפתי במשהו מיוחד באמת. הוא אמנם כלל כמויות עתק של ג'לי אלקטרוליטי מגעיל שהוזלפו על השיער שלי (בדיקת EEG. ידעתי למה אני באה), אבל השורה התחתונה הייתה שהצלחתי בכוח המחשבה שלי לשלוט בעוצמה של מוזיקה(!)

בחיי, הרגשתי כאילו מקומי הוא לא בבניין נפתלי, אלא באקדמיה של פרופ' אקסבייר. מה שיותר מגניב - הצלחתי לעשות את זה בצורה באמת יוצאת דופן. החוקרים אפילו הזמינו אותי לניסוי המשך בזכות הצלחתי המסחררת. חבר שלי חושב שבניסוי הבא יצרפו אותי למוסד. עכשיו אני תוהה אם המוזיקה באמת נחלשה בצורה אובייקטיבית, או רק בתוך הראש שלי. (עדכון: דיברתי עם החוקר. המוזיקה בהחלט נחלשה).

כשדורין פרנקפורט שוחחה עם סבתא שלי

לפני הניסוי הרמתי טלפון לסבתא שלי. סתם, הייתה לי חצי שעה פנויה ואני באמת לא מדברת מספיק עם סבתא (איזו? שתיהן).

כמו נכדה לא טובה, במהלך השיחה עלעלתי לי באפליקציה של "הארץ" באנדרואיד, והנקמה לא אחרה לבוא - נכנסתי לידיעה שסקרה את הקולקציה של דורין פרנקפורט בשבוע האופנה ופתאום - בלי שום אזהרה - התחילה לרוץ איזו כתבת וידאו שלא הצלחתי לעצור בשום אופן.

משום שדיברתי עם סבתא באותו הטלפון, התוצאה הקצת מגוחכת הייתה שדורין פרנקפורט התחילה לדבר עם סבתא שלי וממש סירבה להרפות. קרציה, הדורין הזאת.

ועוד שניים וחצי דברים על שבוע האופנה

  • כוחו של היחצ. איך גינדי האלו הצליחו לעשות לעצמם כזה מהפך תדמיתי?..
  • אני עובדת מטר משם ושומעת מדי ערב את קולות הגלאם. קצת תלוש, אבל חביב
  • יכול להיות שדורית בר אור היא הרונית אלקבץ החדשה? לאן אלקבץ נעלמה בכלל? הכי מתאים לה לדפוק הופעה אקסטרווגנטית באירועים כאלו.

5 תגובות:

ענבל אמר/ה...

רונית אלקבץ לדעתי מתמודדת עכשיו עם תאומים

marjorie morningstar אמר/ה...

היא לא ילדה כבר מזמן? חוצמזה, נראה לי קטן עליה :-P

אנונימי אמר/ה...

אני תוהה אם לא ללמוד פסיכולוגיה הייתה החמצה של חיי... בכל מקרה כיף לקרוא איתך ומזדהה לגמרי עם הכביסה :)
גם עינבל.
ויצא שצפיתי בתצוגה של דורית בר אור- מקסים ונשי כהרגלה, אבל הרגיש פחות גלאם מהשחור-זהב. אם כי אהבתי שהיא הפתיעה לגמרי והביאה משהו אחר.

קרן אמר/ה...

טוב, זה פשוט מוטרף לגמרי. את חייבת לעדכן על ניסוי ההמשך!

marjorie morningstar אמר/ה...

אנונימית - לא חושבת שמדובר בהחמצה. החומר מעניין, אבל יש כל כך הרבה תחומים אקדמיים מעניינים (ואם ממש בוערת בך ההחמצה - בואי להיות שומעת חופשית. יש לא מעט כאלו). מסכימה איתך לחלוטין לגבי דורית בר אור.

קרן, זה אכן מדהים אבל פחות על-חושי ממה שזה נשמע :) למעשה, המחשב שהשמיע את המוזיקה תוכנת להגיב במקרה בו אצליח להוריד באופן יזום (אם כי לא לחלוטין מודע) את הפעילות החשמלית של אזורים מסוימים במוח. היות והצלחתי - המוזיקה נחלשה.

זה עדיין מגניב אותי מאוד, כי עצם המחשבה שאני מסוגלת להורות למוח שלי איך להתנהג (ולא להיפך, להיות נשלטת על ידיו) מדהימה בעיניי. קצת מזכיר לי את הסיפור על הברון מינכהויזן שמשך את עצמו בשיער מהבוץ הטובעני.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...